"מי עדן", טיפה מאלוקים - פרסומת

פרסומת של ״מי עדן״ מאוקטובר 2018

השימוש בפסוקים הראשונים של התנ"ך, בריאת העולם – הן בקריינות והן בכתוביות מנוקדות – אומר הכל: פאניקה. חיים טופול אמר בזמנו – אם לזייף – לפחות לזייף בקול רם. הפרסומת החדשה למי עדן מזייפת בקול רם. מדובר בשימוש צורם של בריאת העולם, ובספר הספרים, כדי להדגים עליונות של המים על פני מתחרים 'מסוננים' מתחרים ממי מעיינות אחרים, מתחרים ממי מאגרים, ממתחרים ממי ברז.

הפרסומת מתיימרת לחבר את מי עדן למים הראשונים שאלוהים ברא בזמן שברא את הרקיע והבדיל בין מים למים – אלה שמתחת לרקיע ואלה שמעל לרקיע, הווה אומר גשם או נהרות או אגמים. המותג מנסה לקחת בעלות על מי התהום במובן האבסולוטי ולדחוס את כל המתחרים למים שהם לא מספיק טובים. הפרסומת מסמנת קו בין מותגי מסננים, מותגי מים "מבוקבקים" ומותגי מים מינרליים "אחרים" לבין המים ש'אלוקים' ברא… שימוש בוטה בכתובים כדי לבסס מובילות.

הקריין שאומר, בסגנון פסוקו של יום, את המשפט "כמו שהמים נבראו" – גורם לכך להישמע כמו המשך טבעי של פרק א' בספר בראשית. האמירה – מי עדן הם רצונו של האל, זה שברא את העולם, אינה אלא ביטוי של שגעון גדלות, ושגעון גדלות הוא סימפטום של חרדה.

הקליפ נחתם ב: "טיפה מטבע" – כדי למרקר שוב, שמדובר במשאב טבעי שנחשב מאז ומתמיד ל'שמפניה של הטבע'. הקליפ פומפוזי ומתאמץ, ובעיקר חושף את החולשה האסטרטגית של המותג. אפשר היה לא לזייף בכלל – לא בקול חזק ולא בקול ענות חלושה, ולמצוא סיבה חדשה ומספיק טובה למי עדן החדשים, בלי לגייס בכוח את הטבע. מיתוג טוב נטוע בהוויה האנושית וסיפור טוב הוא סיפור שהם בוחרים לאמץ ולא נאנסים לו. זו לא פעם ראשונה שמותג משנה מקור או חברה או שם. אפשר לשרוד את זה בלי להתנפח.