סדרת טלוויזיה מיוחדת: כיצד צל הרפאים של הקומוניזם שולט בעולמנו - פרק 5 (חלק ב') - הסתננות אל המערב

תוכן עניינים:
3. ממדיניות ה”ניו דיל” לפרוגרסיביזם
4. מהפכת התרבות של המערב
5. התנועות האנטי-מלחמתיות והתנועות לזכויות האזרח

3. ממדיניות ה”ניו דיל" לפרוגרסיביזם

ביום חמישי, ה-24 באוקטובר 1929, קרס שוק המניות של ניו יורק. המשבר התפשט מהמגזר הפיננסי למשק כולו, ולא פסח על אף אחת מהמדינות המפותחות החשובות במערב. האבטלה זינקה וכללה יותר מרבע מהאוכלוסייה ומספר המובטלים הגיע ליותר מ-30 מיליון. למעט בריה”מ, הייצור התעשייתי במדינות המתועשות הגדולות צנח ב-27 אחוז בממוצע.

בתחילת שנת 1933, 100 ימים מתחילת כהונתו של רוזוולט, הוגשו הצעות חוק רבות לפתרון המשבר. התוכניות שהוצעו הרחיבו את התערבות הממשלה בכלכלה והובילו לחקיקת רפורמות משמעותיות: הקונגרס חוקק את "החוק לבנקאות חירום”, את "חוק ההתאמה החקלאית”, את "חוק שיקום התעשייה הארצית” ואת "חוק הביטוח הלאומי”. על אף שמדיניות ה"ניו דיל" של רוזוולט הסתיימה למעשה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, מוסדות וארגונים רבים שצמחו במהלך תקופה זו ממשיכים לעצב את החברה האמריקנית עד לימינו.

מספר הצווים הנשיאותיים שהוציא רוזוולט רב יותר מסך כל הצווים הנשיאותיים שהוציאו נשיאי ארה"ב הקודמים במאה ה-20. אף על פי כן, שיעור האבטלה בארה”ב עדיין עמד על מספר דו-ספרתי עד לפרוץ המלחמה. התוצאה האמיתית של הניו דיל הייתה עלייתה של ממשלת ארה”ב על מסלול של מיסוי גבוה, ממשלה רחבה והתערבות כלכלית.

בספר שפורסם ב-2017 "השקר הגדול: חשיפת השורשים הנאציים של השמאל האמריקני” טען המחבר, ההוגה השמרני דינש ד’סוזה, שמטרת חוק השיקום הלאומי, שהיווה את החלק העיקרי במדיניות הניו דיל של רוזוולט, הייתה למעשה להביא לקיצו של השוק החופשי בארה”ב.

לפי הספר "האיוולת של פרנקלין דלאנו רוזוולט”, שפרסם ב-2003 ההיסטוריון ג'ים פאוול, מדיניות הניו דיל למעשה האריכה את השפל הגדול במקום להביא לסיומו: חוק הביטוח הלאומי וחוקי העבודה עודדו אבטלה נוספת ואילו המיסוי הגבוה הכביד על עסקים מצליחים וכיוצא באלה.

הכלכלן וזוכה פרס נובל, מילטון פרידמן, שיבח את ספרו של פאוול ואמר: "כפי שהוכיח פאוול מעל לכל צל של ספק, הניו דיל עיכב את ההתאוששות מהמשבר, האריך והגביר את האבטלה, והכשיר את הקרקע להתערבות ממשלתית נוספת ויקרה יותר".