פונץ' - נער - הווידאו הגנוז

יש שנים כאלה שהכל צועק בהם יחד. ו 1992, השנה שבה הוצאנו את "הצוללת", היתה פשוט רכבת פיות. אלבום שני שיוצא בדיוק שנה אחרי הבכורה. סיבוב הופעות אינטנסיבי ופרוע. חיי להקה במאניה - דיפרסיה אבל בעיקר מאניה. והתפרקות.
את "הצוללת" הקלטנו בכוחות עצמנו בחודש אחד באולפני רולי. ישראל ולדמן, הצלע החמישית של הלהקה, הכניס אותנו לשם בדיל נהדר וגם הקליט ומיקסס. דורון זילברמן היה עוזר הטכנאי.
אן אם סי עפו על האלבום. ואנחנו הלכנו להופיע שנה שלמה ערב ערב כמעט בכל מקום שהגביר מוסיקה: פאבים, מועדוני גייז, אולמות באולינג, בארים של קריוקי, גגות של מערכות עיתונים, חיפה, תל אביב, דרום צפון מרכז, עם סט שכלל את מיטב להיטינו, קאברים, נשמה, סיקסטיז, דיסקו. שתינו את כל הרווחים ונשארנו צמאים. אבל הפכנו ללהקה הורגת. ואני התאהבתי בבמה ונראה לי שגם היא התאהבה והסמיקה קצת.
אחרי הוריקאן ההשמעות של האלבום הראשון, הרדיו היה הפעם ככה ככה. גימל נתנו כתף. גל"ץ כתף קרה. אבל היינו בהופעות וראינו קהל וג'ין אנד טוניק הוא תרופה בדוקה נגד חוסר השמעות. גולת הכותרת של השנה ההיא, האחרונה של פונץ' הקלאסית, היתה סאגת ההופעות הארוכות בלוגוס {עוד הפתעה מרנינה שמדגדגת בכיס} והווידאו שצילם כתב וביים דני כהן, הכנר של ההרכב הראשון של אלי שאולי ושלי, הצלע השישית של להקת פונץ' וגאון ויז'ואל בינלאומי, ל"כשנער מגיע לגיל 20" או כפי שהוא נקרא אז, בחסכוניות של הזמנים ההם: "נער".
הרעיון של דני היה לצלם את פונץ' בתחנה המרכזית הישנה עוצרת את התנועה והולכת לכלא. אבל בזמנים ההם המשטרה היתה הרבה יותר אדיבה לרוק המקומי ובכלל. וגם כל המצלמות הללו עשו רושם עצום על אנשי החוק. אולי הם חשבו שמצלמים מבט. על כל פנים, שנים אחר כך כשקוטנר הרים את ערוץ 24, הקליפ הזה חזר לרגע לתודעה ושקע עם שקיעת הערוץ.
אז הנה אני מעלה אותו כאן לכבוד ה 25 ל"הצוללת" ותהנו ותשתפו אם אתם לא רוצים שיעלם שוב ושום שאלה על הבגדים ומה לעזאזל חשבנו להתלבש ככה. שום שאלה אוקי?